חינוך יוצר — מגרש שני שווה ערך

תדמיינו רגע מערכת חינוך אחרת.

לא מערכת שמחלקת את הילדים לשתי קבוצות, מצליחים ונכשלים, אלא מערכת שפונה לכולם. כזו שבה חינוך יוצר, מעשי, פורץ דרך, שוכן לצד חינוך עיוני, שניהם שווי ערך, שניהם נותנים מענה אמיתי, שניהם מוציאים בוגרות ובוגרים מאושרים ובעלי ערך בעולם.

כמעט מחצית מבוגרי מערכת החינוך בישראל יוצאים לחיים הבוגרים בלי תעודה שמשקפת את מה שהם באמת יודעים ויכולים לעשות. לא כי הם לא מוכשרים, לא כי הם לא יכולים, אלא כי המערכת מדברת רק בשפה אחת - שפת הבגרויות - ומי שלא מתאים לשפה הזו נשאר מאחור.

אנחנו בוראים מגרש שני. תעודה יוצרת שמתקפת כשירויות, מיומנויות, אחריות ואוטונומיה על בסיס התנסות אמיתית. תעודה שלא קופאת בזמן אלא מצטברת ומתעדכנת, שנותנת לכל בוגר ובוגרת שער כניסה לגיטימי לעולם העבודה, לצה”ל, לאקדמיה, לחיים.

אני רואה את זה קורה. בעשרות תיכונים יוצרים ברחבי הארץ, תלמידות ותלמידים לומדים, מתנסים, צומחים, ויוצאים עם ערך אמיתי.

שינוי המדידה ישנה את המערכת. זה כבר קורה.